<h1>ראב"ן</h1>
<h2>דף ו.</h2>
ולוי שחייב לראובן ושמעון מנה ויהודה עד וקרוב לאחד מהן, לאותו שהוא רחוק מעיד וכשר לאותו שהוא קרוב פסול, והרחוק גובה חלקו בעדותו דפלגינן דיבורא. ואדם קרוב אצל אשתו ואינו מעיד לה והוא הדין לכל הקרובים (לו) [לה]. אמר רב יוסף פלוני רבעני לאונסי כו', אשמעינן דמה שנים נמצא אחד קרוב וכו' דווקא קרוב לאותו שמעידין עליו להרגו אבל אם אינם קרובים לאותו אלא לשכנגדו לא מפסיל בהכי, וכגון אם שני עדים מעידים פלוני רבע פלוני לאנסו אעפ"י שאחד מהן קרוב לנרבע נהרג הרובע, אבל אם מעידים שהנרבע לרצונו נרבע עידותן בטילה דקרוב הוא לנרבע ופסול הוא לעדות זו (נהרג) [להרוג] הנרבע, הילכך הנרבע שאינו קרוב לרובע מעיד על הרובע אע"פ שהוא קרוב לעצמו כיון דאינו נהרג בעדות(ו) עצמו מצי להעיד, דע"פ שנים עדים יקום דבר כתיב ואמר רבא בשילהי פרק קמא דמכות [ו'.] במקיימי דבר הכתוב מדבר דאם העד קרוב לאותו שמקיים עליו הדבר להורגו אז הוא נפסל אבל אם הוא קרוב לכשנגדו כגון לנרצח או לנרבע לאנסו דאינו נהרג עדותו עדות ונהרג הרובע או הרוצח. אמר רבא אדם קרוב אצל עצמו וכו', שהאחד המצטרף עמו אינו מעיד על רצויו של נרבע, דאם היה מעיד על רצויו והנרבע מודה לו לא היה אומר רבא דהנרבע מצטרף להורגו לרובע דודאי הוה ליה רשע בעדותו של עד ובהודאתו לעד שלרצונו נרבע, דאי לא תימא הכי לימא נמי רבא רבעתי את פלוני לרצוני הוא ואחר מצטרפין להורגו ומדלא אמר הכי שמעינן דאין מצטרפין משום דהעד מצטרף עמו מעיד על רצויו דאמר פלוני רבע פלוני ואין קישוי האבר אלא לדעת ולרצון וגם הוא מודה שרבע לרצונו הילכך אין מצטרפין עם העד להורגו לנרבע דהו"ל רשע בהעדאת העד ובהודאתו ולהכי לא אמר רבא רבעתי את פלוני לרצונו וכו'. ותו הא אמרי בנסכא דרבי אבא [שבועות ל"ב:] דבעדות העד שחטף ובהודאתו נעשה כגזלן, הכא נמי בעדות העד רבע לרצונו ובהודאתו נעשה כנרבע לרצונו ואין מצטרף עם העד להורגו לנרבע. ואני הארכתי בפירוש זה בסימן כ"ז בזה הספר וגם בפירוש נסכא דרבי אבא.
